קולקציית הפארק של שי שלום - מפגשים מהסוג החזותי - אדריכלות ואופנה מלכדות כוחות / נעה ארבר, כתבת אופנה לא אחת מתרחשים מפגשים מרתקים בעולם האמנות, בדומה לדייט הסוריאליסטי שנרקם בין אדריכלות לאופנה, והתקיים לאחרונה במגדלי "פארק בבלי", ביוזמתה של האדריכלית גל נאור. יחסי הגומלין השוררים בין שתי האמנויות העסיקו את האדריכלית גל נאור, בתו של איל ההון יצחק תשובה, שעיצבה, בין יתר עבודותיה, את מלון "פארק פלזה" בניו-יורק, שחיפשה נושא יצירתי שיתאים לשתיהן. טעונה בדחף יצירתי להפיק גישה עיצובית נוחה ומעשית, מציעה נאור לקונים לראות ולרכוש דירה מעוצבת ומאובזרת בשלמותה מבלי שהם עצמם ישקעו בתהליכי עיצוב מיגעים. להפקת הפרוייקט שתכננה חיפשה נושא שיאפשר לגייס כוחות אמנותיים נוספים, שאינם בהכרח נעים על מסילה יצירתית זהה לשלה.
דגם של דולצ'ה וגבנה מול קתדרלה נוטר דאם בפריז
דגם של גארת' פיו מול בניין נורמן פוסטר'ס הירסט בסן פרנסיסקו. הצילומים נלקחו מאתר 'פינטרסט'
דגם של ג'יבנשי מול תיקרה בסגנון גותי
מצוידת בהבנת תאוריית ארבעת יסודות הקיום, הגורסת שכל החומר בעולם מורכב מארבעת היסודות: אדמה, מים, אוויר ואש, לפי סדר הופעתם בטבע, החליטה נאור לאמץ אותה כרעיון השראה לפרוייקט הייחודי שיזמה לארבע דירות דופלקס במגדלים המתנשאים במתחם פארק בבלי. התאוריה הפילוסופית הטרום מדעית, שתחילתה ביוון העתיקה במאה החמישית לפני הספירה ומעסיקה, גם היום, אנשי רוח שמזדהים עם אותה חשיבה, שבתה את דמיונה של נאור והייתה מקור השראה עתיר רעיונות לעיצובי הפנים השונים של ארבעת הדירות. לכל דירה העניקה נאור חזות עיצובית מושלמת, בהשראת אחד מארבעת היסודות ותוך חשיבה והתחשבות באופיים, טעמם ואורח חייהם של אנשים שיוקסמו מעיצוביה.
להשבחת הפרוייקט בחרה נאור אנשי מקצוע מעולים, והשתמשה באלמנטים וחומרים משובחים שהותאמו למהותם של היסודות, לצבעוניות ולחזות החומרית של כל אחד מיסודות הקיום, שהיוו מקור השראה נדיב לעיצובן השונה של הדירות. בנוסף, על מנת להאדיר את רעיונה השיקה נאור את ELEMNTS THE- מגזין יוקרתי חוויתי בהפקת מופת חד שנתית. מאין גלריה וירטואלית לאמנות המכילה בין דפיה מאמרים מרתקים וצילומים מרשימים שדנים באמנויות ואמנים, בעיצובים ומעצבים מקומיים ובינלאומיים, צילומי של הדירות שעיצבה נאור, צילומי נופים ואתרים, יצירות אמנות וחומרים נוספים שמתכתבים עם תיאוריית העיצוב שהגתה ומהווים במה ויזואלית ועיונית עשירה ומרתקת לאמנויות ולפילוסופיית יסודות הקיום שאימצה.
לרגל השקת הפרוייקט ועל מנת להעניק לו ערך מוסף יזמה נאור משזר מרתק בין אדריכלות לאופנה - בין עיצובי האופנה של שי שלום לבין עיצובי הפנים שהגתה. התנהלותו היצירתית של שלום, וההכרות הקרובה עם עבודותיו ואופיין היצירתי הגבוה עודדו את נאור להעמיד את שתי הקטגוריות במבחן ההשתלבות. שלום עבר כברת דרך ארוכה ועצמית של התפתחות וקידום יציבים, במהלך כ-20 שנה מאז סיים, בהצטיינות, את לימודיו בשנקר. בנחישות ודבקות במטרה שהובילה אותו לצמרת המעצבים המקומיים שבודדים מביניהם עוסקים ברמת עיצוב כמו שלו. הטוהר, השלמות וכתב ידו המלוטש של שלום, המשמעת היצירתית והתכלית המשמעותית שהוא מעניק לדגמיו תאמו לחשיבה ולציפיות הגבוהות של נאור. האיכות והמוקפדות היו הנתונים הנדרשים שסללו את הדרך לשיתוף הפעולה האמיץ והמהודק בהפקת "קולקציית פארק בבלי". כאסתטיקן שניחן בשיקול דעת, בחוש מובהק לפרופורציות, לאיכות ולהרמוניה, תכנן שלום, באנינות טעמו, אוסף ייחודי שכלל 20 מערכות לבוש, שחולקו לארבע קבוצות עיצוב שונות, שמתכתבות עם אופיים וטיבם של יסודות הקיום ועם קיומה של האדריכלות כאמנות שורדת. כך נולדה קולקציה על זמנית של בגדי ערב אלגנטיים שעוצבו מחומרים משובחים, בתכנון מדוייק ומבנה משוכלל שהעניקו לה חזות מחמיאה ותוחלת קיום נטולת תווית תפוגה.
בהפקה המשותפת בין האדריכלות של נאור והאופנה של שלום משתקפת הדדיות מופלאה, בה מתמזגות האמנויות אחת עם השנייה לחוויה ויזואלית מרשימה. עיצוב הפנים, הריהוט, החומרים, המרקמים והצבעים, יצירות האמנות, הציורים, הפסלים והאביזרים המוצגים בדירות, נרשמו בתודעתו של שלום שהשכיל להשתלב בחזות האלגנטית של הדירות עם אופייה האלגנטי המופתי של הקולקצייה שעיצב. בסך הכל ארבעה צבעים היו בקולקציה, אלא שהגזרות, המרקמים, הרקמות והשילובים המעניינים העניקו תחושה של קולקצייה ססגונית. שלום איננו מעצב רדיקאלי, הוא מעצב ריאלי מוכשר, שקדן וקפדן, בעל חושים מופלאים לצבע, פרופורציות והרמוניות, שנחון בפתיל יצירתי שלא נכחד. הוא מפיק ארבעה אוספים מדי שנה, שני אוספי נשים ושניים לגברים בעונות החורף והקיץ. הוא משתמש בבדי משי, צמרים ועורות משובחים ומייצר את הדגמים בכמות מדודה, רק בהזמנה והתאמה אישית. קוטור במלוא מובנם של המונח והעשייה.
הנושא שבחרה נאור והמפגש הידידותי בין שני תחומי האמנות מעורר שיח שדן ביחסי הגומלין השוררים בין אדרכלות לאופנה. למעשה, יוצרי שתי הקטגוריות עוסקים בתכנים ובחומרים שונים אלא ששתיהן מיועדות למטרות זהות וגם תהליכי היצירה שלהן מתוארים במונחים זהים. מבחינה לשונית אדריכלים ומעצבי אופנה פועלים באותן הדרכים ;התנהלותם היצירתית והטכנולוגית כמו גם ייעודן של יצירותיהם מתוארים ומנוסחים באותן הגדרות ובאותם התאורים. ואמנם אדריכלות ואופנה הן שני תחומים שעוסקים בצורות ובמבנים. אדריכלים מעצבים ומתכננים בניינים וגם "מלבישים בתים" בחומרים ואלמנטים שאולים מעולם האופנה. הם משתמשים, בבדים, אריגים, עורות, מרקמים ואביזרים בעוד שמעצבי אופנה משתמשים באותם החומרים ובאותם מונחים על מנת לתאר את תהליכי היצירה ואת מבנה הבגדים המיועדים להלביש אנשים בעוד שההגדרות, התאורים וטכניקות העשייה שואלים מעצבי האופנה מלקסיקון האדריכלים. ואכן מעצבי שני התחומים מתכננים, משרטטים מהנדסים ובונים את הצביון ואת המראה של עיצוביהם - אלמנטים שימושיים תלת מימדיים, שלמרות ההבדלים המשמעותיים בגודלם ובחזותם שניהם מיועדים להעניק מחסה והגנה, להרשים וליפות, כמצופה מבתים נאים ובגדים יפים. אמנות אדריכלית ואופנה אמנותית הן שתי במות יצירה שמשקפות את מכלול השאיפות והכישורים האמנותיים של יוצריהם, את אישיותם ואופיים, זהותם התרבותית והחברתית, את נטיותיהם וסגנונם. אופנאים עוסקים בצורה ובמבנה הגזרות והנפחים של הבגדים - כיסויי גוף שבתחום האדריכלות מכונים חללים ובניינים. מעקב אחר עיצוביהם של מעצבי אופנה ואדריכלים מלמד שאלו וגם אלו מושפעים ופולשים לחוג העיצוב של האחר. עיצוביהם הארכיטקטוניים המקוריים של מעצבי האופנה איסיי מייאקה וג'ונייה ווטאנאבה היפנים, עיצוביהם האוונגרדיים של גארת' פיו וחוסיין שאלייאן הבריטיים, עיצוביהם של איריס ואן הארפן, ויקטור ורולף ההולנדיים מושתתים, לפני הכל, על מבנים. הם בונים, תרתי משמע, בגדי קוטור עתידניים. גם אם נרחיק לתחילת ומחצית המאה ה-20 לעיצוביהם של פייר באלמיין וג'יאנפרנקו פרה, המעצבים הקלאסיים, במונחים של היום, נבין שהם מכונים אדריכלי אופנה מאחר והם אכן היו גם אדריכלים לפני שהיו מעצבי אופנה. ביחסי הגומלין לא ניתן להתעלם מההשפעה הדרמטית של עולם האופנה על אדריכלות ואדריכלים, ביניהם מבנים שעיצבו פרנק גרי וזאהא חדיד בקווים זורמים כמו מפלי בדים וגולשים בשכבות כאילו היו וולנים בשמלות. גם המבנים המופלאים והדקורטיביים שעיצב אנטוני גאודי מזכירים אריגים מודפסים, רקומים ומעוטרים בשרוכי קישוט מוזהבים. גם כנסיית "סאגראדה פאמיליה" בברצלונה, משובצת באלמנטים דקורטיבים חלונות עגולים ומפתחים מחוררים דמויי תחרה. מעצבים אלו ורבים אחרים מאפשרים ללמוד על הקשר המשמעותי שקיים בין אדריכלות לאופנה ועל הזיקה של תחום אחד לאחר. להבין את השווה ואת ההשוואות שביניהן ולהבחין בהבדל הקוטבי שקיים בין שיכון עובדים לשיכון צמרת ובין בגדים עממיים לבין בגדי אופנה עילית כיצירות אמנות או פסלים לבישים.
אדריכלים מתכננים, משרטטים, מאיירים ובונים בניינים, גם מעצבי אופנה מתכננים, משרטטים ומאיירים דגמים, ובשפה פופולארית, בונים גזרות למבנים לבישים. אדריכלות ואפנה הינן שני תחומי אמנות שימושית שעוסקים בצרכים, בנוחות ונוחיות, באסתטיקה ובראוותנות. לשתיהן מאפיינים זהים, ויזואליים ולשוניים שאמורים למשוך תשומת לב ולהרשים. במהותם הם שונים אך טיבם מייעד אותם למטרה ברורה ומובנת מאליה: להעניק מחסה ולספק הגנה. בניינים משמשים אכסניה מגינה מפני פגעי טבע ואקלים וגם שומרים על פרטיות ואינטימיות בעוד שבגדים הינם המחסה והאכסניה המגינה על הגוף ושומרת על צניעותו. שתי אמנויות ששקיפות היא מונח רלוונטי לשתיהן ולמרכיבים שלהן: זכוכית באדריכלות שמאפשרת לראות ולהיראות ובדים קלילים ושקופים באופנה שהם חומר אינטגראלי מהאופנה העכשווית והמגמות החושפניות. אכן שני חומרים בעלי אופי ומרקם שונים שתומכים בעיצוב המודרני ובהרחבת האופק הויזואלי אך גורמים להפרת האינטימיות המצופה משתי האכסניות.
קיומן של שתי האמנויות הם פונקציה של סגנון ומגמות, איכות, חומר וזמן, בשתיהן דנים בשינויים והישרדות. בעולם האופנה השינויים מהירים והאופנות ניידות, חוזרות, משוחזרות וחולפות או כאלה שנושאות בשורה רדיקאלית וזוכות להנצחה במוזיאונים ופנתיאונים. בניגוד לזמניות האופנה למבנים ומונומנטים ארכיטקטונים עכשוויים והיסטוריים אין תאריך תפוגה, הם שורדים ומונצחים מעצם טיבם החומרי ושליחותם היצירתית.
|